#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו נוסח תפילה של יו""ט?"	"ג' ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע, ואומר אתה בחרתנו וכו', ותתן לנו וכו', יעלה ויבא, והשיאנו, וחותם מקדש ישראל והזמנים [ואין חותמים כל רגל ורגל בפנ""ע דהתורה כללה כל הזמנים בקדושה אחת (ערוה""ש סע' ג')]"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים יום טוב מקרא קודש?	"הטור השמיט זה אבל הב""י הביא נוסח זה ממס' סופרים, וכן הכריע שנכון לאומרה [ומזכירין מקרא קודש ולא איסור מלאכה דזה מורה על ענין תפילה וכמ""ש הרמב""ן בפרשת אמור (כ""ג, ב') שכולם קרואים ונאספים בבית אלקים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפילה והלל לקל, ועוד איסור מלאכה בכלל מקרא קודש (ב""י)], ונוהגין לומר מקרא קודש ולא יום טוב (ח""י ס""ק א', מ""ב ס""ק א')"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים באהבה?	"אומרים ותתן לנו ה' אלוקינו באהבה וכו' ואין חוזרים ואומרים באהבה מקרא קודש (ח""י ס""ק א', מ""ב ס""ק א')"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט שחל בשבת?"	"1) אומרים את יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה, אכן כתב הח""י (ס""ק ג') דנוהגין לומר יום השבת הזה [וכן הוא ברמב""ם {וליתא ברמב""ם בפנינו}], ונהרא נהרא ופשטיה (מ""ב ס""ק ו')<br>2) אומרים באהבה מקרא קודש (ח""י ס""ק א', מ""ב ס""ק א') [וביאר הלבוש (סע' א') שאהבה הראשון קאי על קבלת המצות בכלל אבל לאחר ששמעו פירוט המצות נזדעזעו שלא יוכלו לקיימם וצריך לכפות עליהם הר כגיגית, אבל מצות שבת כבר קבלו באהבה קודם מתן תורה ולכן אפשר לומר עליה בנפרד באהבה, וכ""כ הלבוש לעיל (סי' קפ""ח, מובא בפמ""ג שם א""א ס""ק ז')]<br>3) חותמים מקדש השבת וישראל והזמנים [ויש אומרים ""ישראל"" בלא וא""ו (יש""ש ביצה פ""ב), ונוהגין לאומרה עם וא""ו (מ""ב ס""ק ח')]"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט גרידא, מה הדין אם טעה וחתם 1) מקדש ישראל 2) מקדש השבת 3) מקדש השבת ותכ""ד אמר מקדש ישראל והזמנים?"	"1) המג""א (ס""ק ב') מדייק מגמ' פסחים (קי""ז ע""ב) דיצא דלפי רבא בין בשבת בין ביו""ט חותמים מקדש ישראל ובדיעבד יכול לסמוך עליו, אבל השיג עליו הח""י (ס""ק ד') דרבא קיצר דבריו ור""ל דצריך להזכיר ישראל בין ביו""ט בין בשבת אבל פשוט דצריך לסיים ביו""ט בתיבת זמנים ובשבת צריך לסיים בתיבת שבת (מחה""ש), ופסק המ""ב (ס""ק ב') כהח""י דלא יצא {ולכאורה בכל ציורים אלו שקלקל בחתימתו תלוי במח' לעיל (סי' קפ""ז סע' א') מה הדין בברכה ארוכה שלא חתם בו דלפי הרמב""ן יצא ה""נ יצא, ואולי יש לחלק דהכא גרע טפי שהוא קלקל החתימה} 2) מבואר מהמחבר דלא יצא, וחידש המג""א (ס""ק ב') דהיינו דוקא כשלא הזכיר של יו""ט באמצע הברכה אבל אם הזכיר של יו""ט באמצע הברכה יצא וכמו שמצינו דאפי' אם התפלל של חול והזכיר של יו""ט באמצע דיצא, כ""ש הכא דיו""ט נמי מקרי שבת, אכן הח""י (ס""ק ב') חולק עליו דהכא גרע טפי ששינה מסדר ומטבע הברכה ולא יצא, ובאמת הקשה הא""ר דכן מבואר במג""א לעיל (סי' רס""ח ס""ק ה') והוי סתירה במג""א, ותי' המחה""ש דהמג""א כאן חזר בו בסוף דבריו דכתב דהא דאמרינן דיוצא כשמזכיר של יו""ט באמצע היינו כשמתפלל בשל חול דבאמת ראוי לו להתפלל של חול אלא שלא רצו להטריחו אבל אם חתם בשל שבת הרי הוא שינה ממטבע הברכה ולא יצא, וכן פסק המ""ב (ס""ק ד') דלא יצא [ודלא כבאה""ט (ס""ק ג') (שעה""צ ס""ק ד')] 3) כתבו תוס' (ברכות י""ב ע""א) דיוצא דוקא אם דעתו היתה על יו""ט, וכן פסק המחבר [וביאר הגר""א (ס""ק ד') דקאי כשיטת תוס' דס""ל ספק ברכות להחמיר וכיון דהוא איבעיא דלא איפשיטא דגמ' צריך לחזור ולברך אלא אם היתה דעתו עליו משעת הברכה], אבל המג""א (ס""ק ב') כתב שרוב הפוסקים ס""ל דאפי' אם לא ידע שהוא יו""ט אבל תיקן החתימה תוך כדי דיבור יצא [וביאר הגר""א (ס""ק ד') דאנן קיי""ל כהרי""ף דספק ברכות להקל], וכן פסק המ""ב (ס""ק ה') {אבל מעורר ר""י באק דאין זה אלא מחמת ספק ברכות להקל, ואפ""ה אמרינן דיכול להמשיך תפילתו וכמ""ש במי שמסתפק בתפילתו דאמרינן ספק ברכות להקל, אבל לכאורה בימות חול יש מקום לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה}. ובכל אופן מזהיר הפמ""ג (א""א ס""ק א') דצריך לומר ""מקדש"" עוד הפעם דאם רק חזר ואמר ""ישראל והזמנים"" לא יצא דמשמע דקאי על מקדש השבת {אבל לענ""ד אם כוונתו לעקור אמירה ראשונה שפיר, וכן מצינו בביה""ל לעיל (סי' קי""ז סע' ג' ד""ה אם) אם שאל ותן טל ומטר לברכה בימות החמה בדיעבד סגי אם אמר ותן ברכה תכ""ד ומצדד דמהני אפי' אחר כדי דיבור, והפשט הוא דכוונתו לעקור אמירה ראשונה, אכן עי' בשש""כ (פ""ס הע' ק""ז) דמצדד דצריך להיות ניכר העקירה והכא אינו ניכר דזהו נוסח שאומרים ביו""ט שחל בשבת}"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור תוך כדי דיבור?	"יכול לשהות כדי ג' תיבות [דלא כפמ""ג דכתב ד' תיבות (שעה""צ ס""ק ג')], ואם שהה יותר מזה צריך לחזור לראש הברכה (מ""ב ס""ק ד') [ולא דמי לסימן ר""ו שאמרינן ששתיקה לא הוי הפסק כלל דהתם מיירי כשלא קלקל הברכה (שעה""צ ס""ק ב')]"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בתיבה אחרת ועדיין היא תוך כדי דיבור?	"הפמ""ג מקיל דאפי' אם התחיל רצה עדיין יכול לתקן החתימה, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה תוך) דפשוט דאם התחיל ברכה אחרת תו לא מצי לתקנו וכמו שמצינו כששכח משיב הרוח (לעיל סי' קי""ד) ולגבי המלך הקדוש (לקמן סי' תקפ""ב), אבל הביה""ל מסתפק אם הפסיק בדיבור בעלמא אם יכול לתקנו תכ""ד דמצינו בתשובת הרשב""א (סי' ל""ה) דהתיקון עושהו כאילו הוא מוסיף שבח באמצע ולא שייך זה אם הפסיק בינתים בדיבור אחרת, אבל מסתימת תוס' ברכות (י""ב ע""א) משמע דבכל אופן אפשר לתקנו תכ""ד, וצ""ע לדינא "	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט גרידא, מה הדין אם טעה באמצע הברכה 1) ולא הזכיר שם החג 2) ואמר בפסח ביום השבועות 3) ולא הזכיר של יו""ט כלל אבל חתם מקדש ישראל והזמנים?"	"1) כתב רע""א אם אמר את יום טוב מקרא קודש יצא, אכן כתב המ""ב (ס""ק י""א) דלא יצא 2) כתב רע""א בשם שו""ת בית יהודה (או""ח סי' ד') אף בזה יצא, אכן בזה כתב הערוה""ש (סע' ד') דפשוט דלא יצא, ועי' מש""כ לקמן סי' תרס""ח 3) המג""א (ס""ק ב') כתב דיצא, אבל רע""א כתב דלא יצא, וכן הכריע הערוה""ש (סע' ד') {ובאמת לפי המ""ב (ס""ק ד') דנקט שהמג""א חזר בו ממה שכתב דיוצא כשהזכיר יו""ט באמצע הברכה, ה""ה דחזר בו ממה שכתב דיוצא כשהזכיר יו""ט בחתימת הברכה וא""כ פשוט דלא יצא}, וע""ע בשע""ת לקמן (סי' ת""צ ס""ק ו.) בשם המחזיק ברכה דכתב דאם לא הזכיר של שבת באמצע רק חתם מקדש השבת וישראל והזמנים יצא [ולפי""ז ה""ה כשלא הזכיר של יו""ט אלא בחתימה]"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם אחר יעלה ויבא גמר הברכה כראוי או טעה והמשיך לומר ותחזינה עינינו וכו'?	"כתב רע""א בשם שו""ת גינת ורדים (או""ח כלל ד' סי' י""ט) דצריך לחזור לתחילת הברכה אתה בחרתנו, אולם אם התפלל מתוך הסידור מסתבר שהתפלל כדין (כה""ח ס""ק ל')"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת גרידא, מה הדין אם טעה וחתם מקדש ישראל?	"ה""נ דייק המג""א (ס""ק ב') מגמ' פסחים (קי""ז ע""ב) דיצא, וה""נ השיג עליו הח""י (ס""ק ד') דרבא קיצר לשונו ופשוט דצריך להזכיר שבת בחתימה בשבת, וכן פסק המ""ב (ס""ק ב') דלא יצא אע""פ שהזכיר של שבת באמצע הברכה"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט שחל בשבת, מה הדין אם טעה וחתם 1) מקדש השבת 2) מקדש ישראל והזמנים 3) מקדש ישראל והשבת והזמנים?"	"1) ב""ה סברי דלעולם חותם בשל שבת אבל רבי מוסיף דחותם שבת ויו""ט, ומצדד הביה""ל (ד""ה מקדש, מ""ב ס""ק ז') דאפי' רבי מודה לב""ה דיוצא בדיעבד בשבת גרידא ולפיכך פסק דיוצא בדיעבד [דלא כפר""ח דס""ל דלא יצא], וכן מבואר בירושלמי דרבי מודה לב""ה דיצא אם חתם בשבת גרידא 2) הבאה""ט (ס""ק ה') הביא מכנסת הגדולה ומהר""א כהן דיוצא אבל המהר""ם גלאנט""י ומהר""י אלפנדר""י והפר""ח ס""ל דלא יצא, והנשמת אדם ס""ל דיצא, אבל להלכה הביה""ל (ד""ה מקדש) מצדד היטב דלא יצא [והא דמשמע מירושלמי דחתימה שכוללת ב' ענינים יצא בדיעבד אם חתם באחד מהם, דחה הביה""ל דמיירי כשאמר אדיר המלוכה והקל הקדוש, ובכל השנה לא יצא ששינה ממטבע חוץ ממוסף בר""ה דיצא, ואח""כ הביא שהרמב""ן משמע דלמד הירושלמי כהנשמת אדם], והעלה הביה""ל צ""ע למעשה, וכתב הליכות שלמה (תפילה פי""ז סע' י') ספק ברכות להקל 3) כתב מחה""ש דלא יצא כדמבואר בביצה (י""ז ע""א) דאין להקדים מקדש ישראל לשבת {וזהו דוקא לפי הפר""ח, אבל לפי מאי דקיי""ל דאינו חוזר אם טעה בחתימה, ה""נ אינו חוזר}"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת ליל פסח, האם אומרים 1) ויכולו 2) מעין שבע?	"1) כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ג') שאומרים ויכולו בקול רם, וקדיש שלם אחריו (מ""ב ס""ק ט') 2) האבודרהם ס""ל דנוהגין לאומרה, אבל כתב הב""י דעכשיו נוהגין כבעל המנהיג וכל בו דאין אומרים אותה דכל התקנה היתה בשביל המאחרים לבא לביהכ""נ שלא יזיקום המזיקים ועכשיו הוא ליל שימורים (טור, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט'), והוסיף האמת ליעקב דהירושלמי (ברכות פ""ח ה""א) ס""ל דאומרים מעין שבע להוציא מי שאין לו יין, וממילא בפסח הכל יש להם יין ולפיכך א""צ לאומרה"	סימן תפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש""ץ אומר קידש בביהכ""נ בליל הפסח?"	"כתב הטור דאין מקדשין בביהכ""נ לפי שאין עני שבישראל שאין לו ד' כוסות וכל אדם מקדש בביתו, וכן קיי""ל"	סימן תפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שאין יין בעיר?	"הט""ז (ס""ק א') כתב דאז יש לקדש בביהכ""נ להוציא מי שאין לו יין, אבל המג""א (ס""ק ד') וח""י (ס""ק ו') וא""ר נקטו דאפי' בכה""ג אין לקדש בביהכ""נ דהרי בכל השנה יש סוברים דאין לקדש אלא שנוהגין מנהג ראשונים ובפסח ליכא מנהג כלל לקדש בביהכ""נ, וכן פסק המ""ב (ס""ק י') [ואין לומר שהיה מנהג ראשונים לקדש במקום דלא שכיח יין דבדבר שאינו מצוי לא שייך לומר מנהג (ח""י שם)]"	סימן תפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט שחל בשבת מאי שנא דאומרים בבהמ""ז רצה וגם יעלה ויבא משא""כ בתפילה אין אומרים ישמח משה?"	"הב""י הביא מרוקח דתי' דהטעם שאומרים ישמח משה בשבת הוי להזכיר מתן תורה דהיה בשבת וע""י אמירת אתה בחרתנו מקיים ענין זה דמיירי נמי במתן תורה"	סימן תפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח 1) אתה בחרתנו 2) אתה בחרתנו ויעלה ויבא?	"1) יוצא ביעלה ויבא ובלבד שחותם הברכה כראוי [דאם לא חתם צריך לחזור לאתה בחרתנו, ואם עקר רגליו צריך לראש התפילה] (מ""ב ס""ק י""א), ואם נזכר קודם שחתם הברכה כתב הדה""ח דא""צ לחזור לאתה בחרתנו (מ""ב ס""ק י""ב) [ואין זה ברור (שעה""צ ס""ק ט')] 2) הדה""ח כתב דאינו יוצא בוהשיאנו דאינו מזכיר שם החג, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') מסתפק בדבר (מ""ב ס""ק י""א), ופשוט לרע""א דאין צריך להזכיר שם החג. אמנם, המ""ב (ס""ק י""ג) מסתפק בהזכרת שבת אם מהני סמוך לחתימה, ולכאורה ה""ה בהזכרת החג יש להסתפק אם מהני סמוך לחתימה {ולכאורה ספק ברכות להקל}"	סימן תפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזכירין שבת ביעלה ויבא?	"הב""י הביא ג' טעמים שלא להזכיר שבת ביעלה ויבא, א' אין מזכירין שבת בעבודה [ולפיכך אינו מזכיר שבת ביעלה ויבא בר""ח וחוה""מ], ב' לפי שכבר חתם קדושת היום {וזהו כמו הסברא דאין להזכירה בעבודה}, ג' שכבר הזכיר רצה והחליצנו [ולפיכך אינו מזכיר שבת ביעלה ויבא בבהמ""ז]. אבל כתב הב""י דראוי להזכיר שבת ביעלה ויבא ביו""ט בתפילה [ויאמר ביום השבת הזה וביום חג פלוני הזה], וכ""כ הרמ""א [אבל אינו מעכב כיון שיש בזה מח' ראשונים (ב""י), ועוד הרי כבר הזכיר שבת באתה בחרתנו (מ""ב ס""ק ט""ו)], אכן המג""א (ס""ק ה') הביא מב""ח ויש""ש ועוד אחרונים דאין להזכיר שבת ביעלה ויבא כלל, וביאר הלבוש מפני שעיקר יעלה ויבא נתייסד על הזכירה ופקידה וזהו דוקא ביו""ט ור""ח דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובר""ח וגו' ונזכרתם, ולא נזכר שם שבת כלל (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט שחל בשבת, מה הדין אם שכח להזכיר שבת באתה בחרתנו?"	"יצא אם הזכיר שבת ביעלה ויבא (רמ""א), ואם רק הזכירו בוהשיאנו מסתפק המ""ב (ס""ק י""ג) אם מהני דהוא מזכירו רק סמוך לחתימה, וספק ברכות להקל (אשי ישראל בשם הגרח""ק תשובה שמ""ג), אכן הרב פוזן (חיזוק למשכני יעקב סי' ט' ענף ב' סע' ד') נקט דצריך לחזור ולהתפלל ואפי' אם הזכירו ג""כ בחתימה, וכן פסק הגרי""א פארכהיימער שליט""א."	סימן תפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט שחל בשבת, מה הדין אם התפלל של שבת ואמר יעלה ויבא ברצה?"	"אע""פ שהזכיר יו""ט בעבודה ולא בברכה אמצעי יצא ידי חובתו (כה""ח סי' רס""ח ס""ק י""ח)"	סימן תפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם גומרים הלל בביהכ""נ?"	"כתב המחבר דגומרים הלל בציבור בנעימה בברכה בשתי לילות של פסח [וביאר הטור (ס""ס תע""ג) כדי שלא יצטרכו לברך עליו בשעת ההגדה {והראיה שהביא ממס' סופרים יש לדחות דמיירי בהלל שבסעודה, וכ""כ הנזירות שמשון}, והגר""א (ס""ק י""ד) הביא מתוספתא דהוא כדי להוציא מי שאינו בקי (וכ""כ תוס' ברכות י""ד ע""א), ועוד ביאר הגר""א (לקמן סי' תרע""א) דהוא לפרסומי ניסא, והמאירי (פסחים קי""ז) כתב דהוא זכר להלל בזמן שחיטת הפסח], וכן נוהגין ספרדים (מ""ב ס""ק ט""ז), וכן הוא ע""פ קבלת האריז""ל (באה""ט ס""ק ט'), אבל כתב הרמ""א דאין נוהגין כן [וביאר הגר""א (ס""ק י""ג) מפני שלא נתקן אלא לבקיאין {ונראה לר""י באק דלפי""ז אפי' אם אומרו אינו ברכה לבטלה דהוי מתקנת חז""ל}]"	סימן תפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים הלל כשחל פסח בשבת?	"כתב הרדב""ז שקוראים הלל קודם ויכלו, אבל הפר""ח כתב דאומרים ויכלו תחילה שהוא תדיר (שע""ת ס""ק ט')"	סימן תפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד אומר הלל אחר תפילה?	"מהטור (לעיל סי' תע""ג) מבואר דהוא חובת ציבור, וכן משמע משו""ע כאן, וכן נקטו הנזירות שמשון והקובץ הלכות (פי""ח סע' ב'), אבל הריטב""א (בסדר ההגדה) כתב דאפי' יחיד אומרה בברכה, וכן נקט הברכ""י (ס""ק ח')"	סימן תפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להמתין עד צאת הכוכבים לומר הלל?	"כתב המועדים וזמנים (ח""ג סי' ר""ס) דלכתחילה יש להמתין עד צאה""כ דכתב הטור דמברכין עליו כדי לפטור ההלל שבתוך הסדר, אבל בשעת הדחק כתב הדברי יציב (או""ח ח""ב סי' ר""ז) דיש להקל לומר ההלל קודם צאה""כ"	סימן תפז סעיף ד		
